דאיית מרחק, באנגלית Cross Country Soaring, היא טיסה אתגרית בה הדואה מתרחק מהשדה ממנו המריא וחולף על פני מרחקים ארוכים ככל שניתן.
בהיעדר מנוע הדואה חייב לנצל באופן מיטבי זרמי אויר עולים ורוחות על מנת לתכנן ולבצע את טיסתו. הדואה מטפס עם זרמי האוויר העולים על מנת לצבור גובה ואנרגיה אותה הוא מנצל כדי לגלוש הלאה תוך אבדן גובה, עד להגיעו לזרם העולה הבא וחוזר חלילה.
דואה המרחק, בנוסף לשליטתו בכלי הטייס, מפתח מיומנות גבוהה ביותר בהבנת מזג האוויר ומפתח רגישות מיוחדת לסביבה בה הוא טס.
השמש היא מקור האנרגיה לכל תופעות מזג האוויר בהן משתמש הדואה. עם זריחת החמה היא מתחילה לחמם את הקרקע ולייצר זרמי אויר עולים המכונים "טרמיקות". הטרמיקות הולכות ומתגברות, מגביהות ומתחזקות סמוך לצהרי היום עת השמש במרכז השמיים. אחר הצהריים תנאי הדאייה הולכים ונחלשים ודועכים קליל עם שקיעת החמה.
זרמי האוויר העולים מושפעים מיחסי הגומלין בין השמש כמקור האנרגיה, הקרקע הסופחת את קרני השמש ומחממת את האויר, והמצב הסינופטי (אקלים). בדאייה אין יום הדומה למשנהו. כל שינוי קל בכיוון הרוח, בזווית השמש, בטמפרטורת האוויר סמוך לקרקע וברום משנים לחלוטין את תנאי הדאייה. מזג האויר הוא חידה שעל הדואה לפענח, משחק של סימני דרך בנתיב התקדמותו.
בהכינם את הטיסה הדואים עושים שימוש בתצפיות מטאורולוגיות, תחזיות, מפות ותמונות לווין. באוויר הדואים עוקבים אחר צורת העננים ותנועתם, מעוף הציפורים, סימנים של עשן ואבק, מבנה הקרקע הגוון והצמחייה שמכסים אותה.
הדואה עושה כל שביכולתו על מנת לגמוע את המרחק הגדול ביותר במהירות הגבוהה ביותר ולשוב לנחיתה בשדה ממנו המריא. שלא תמיד הדבר עולה בידו: לעיתים תנאי הדאייה נחלשים באופן בלתי צפוי, או שהדואה לא השכיל לפענח את מזג האויר ולכלכל את צעדיו בהתאם, או שפשוט פגש חוסר מזל... במקרים אלו הדואה מאתר קרקע מתאימה לנחיתה ומבצע נחיתת חוץ. נחיתות חוץ הן עניין שבשגרה בספורט הדאיה. הדאונים מתוכננים לנחיתה בשטח ומבצעים נחיתות כאלו בבטיחות רבה. צוות חילוץ מגיע אל הדאון עם נגרר מיוחד המשמש להובלת דאונים בדרכים. בתוך דקות אחדות ניתן לפרק את כנפיו של הדאון ולהכניסו לנגרר. עם הגעתו לשדה התעופה ניתן להרכיב את הדאון ולהכינו לטיסה נוספת בתוך דקות אחדות.
במדינת ישראל הקטנה אזורי הדאייה מצומצמים למדי ותחומים על ידי גבולות בינלאומיים, אזורי יהודה שומרון ועזה וכן מגבלות של שדות תעופה ונתיבי טיסה צבאיים ואזרחיים לרוב. אף על פי כן, אנו מצליחים לעשות טיסות מרשימות של מאות קילומטרים בצפון הארץ ובדרומה תוך ניצול כל מרווח מהמעט שנותר לנו.
בעולם מקובלות טיסות של מאות ואלפי קילומטרים. ספורט הדאייה נפוץ מאוד באירופה, דרום אפריקה, אוסטרליה, ניו זילנד וארה"ב. טיסות של אלף קילומטרים ויותר הן עניין שבשגרה באזורים הללו. שיא העולם עומד על 3,009 ק"מ אותם ביצע דואה גרמני בשם קלאוס אוהלמן לאורך הרי האנדים בארגנטינה בינואר 2003.