האמן לאונרדו דה וינצ'י חי בשנים 1452-1519. לאונרדו כתב מסה על טיסתם של ציפורים, זהו מאמר מדעי ראשון שעסק בתצפיות על נושא טיסה. דה וינצ'י חושף את הכוחות והזרמים שנוצרים על ידי תנועת הכנפיים. הוא מתייחס לשדרה של הכנף ולמומנט שנוצר בתנועה. במאמרו הוא מתייחס באופן מפורט למרכז הכובד, לכוח הגרביטציה ליציבות ולתמרון.

לאונרדו שרטט כמה דגמים של "מכונות מעופפות" (flying machines): כנף דמוית רוטור של הליקופטר, כנף מתנפנפת דמוית כנף ציפור וכנף דמוית כנף עטלף. תוך תצפיות וניסוי וטעייה, למד לאונרדו את הקשיים והאתגרים לעיצוב כלי תעופה שמונע בידי כוחות אנוש, בעקבות כך, הוא הפנה את כישרונו לעיצוב לתכנון דאון המבוסס על עילוי וגרביטציה.

בשרטוט הדאון של דה וינצ'י, הטייס ממוקם באופן שהוא מאזן את עצמו על ידי תנועות החלק התחתון של הגוף. הכנפיים נלקחו מבוססות על כנפיים של עטלפים וציפורים בעלות מוטת כנפיים גדולה. הכנפיים קבועות בחלק הקרוב לגוף הטייס וגמישות ובעלות יכולת תנועה בחלק החיצוני. התנועה של הכנף נעשית על ידי כבל שבקצהו ידית. לאונרדו הגיע לפתרון זה תוך שהתבונן במעוף הציפורים, התבונן במבנה הכנף תוך תנועת הציפור ואבחן שהתנועה בחלק הפנימי הקרוב לגוף, איטית ומוגבלת יחסית לתנועה בחלק החיצוני של כנף הציפור, על ידי כך אפשרו לציפור לרחף וליצור מומנט לתנועה קדימה.

לאונרדו כתב על הטיסה המאוישת: " הציפור הגדולה תטוס מעל הרכס.... תמלא את היקום בעצמה ותכתיב לנו את הדרה". מוקדם יותר, היה לדה וינצ'י דגם דאון עם מערכת כנפיים וחגורות שנמתחו לאורך הכנף וסביב גופו של הטייס. יותר מאוחר הוא פישט את המבנה לכנפיים המחוברות ישירות לגוף הטייס.

לאונרדו דה וינצ'י: "נוף ממבט הציפור" שנת 1502 ,

תחריט דיו וצבעי מים, ארמון וינזור, אנגליה

תעלומה לא פתורה היא השאלה האם הדאון של לאונרדו הצליח באמת לטוס? נדמה שהציור למעלה עם תיאור נוף הארץ ממבט הציפור מהווה אינדיקציה להצלחתו להמריא: למרות יכולתו המקצועית וכישוריו המדהימים של לאונרדו כאמן, כשמתבוננים בציור זה ובאחרים שצייר - קשה להאמין שצוירו מבלי שאכן ראה את הנוף ממעוף הציפור.

באחד הספרים המתארים את לאונרדו כתוב : "אכן ליאונרדו טיפס בזרם האוויר החם העולה מעלה, תוך שהוא משחרר את הלחץ באוזניו עד שיכול היה לראות את הפסגה של ההר שהיה כאלף רגל מתחתיו. פני האדמה, ערוצי הנחלים והחלקות המעובדות התרחקו  עד שהפכו לצרורות גיאומטריות מרוחקות."

לדגם האחרון ששרטט לאונרדו הייתה מוטת כנפיים באורך 24 מטר!  אף דגם של כלי טיס דמיוני או מציאותי לא תוכנן לגודל כזה. הכנפיים תוכננו כדאון  דו-כנפי, עם חיזוקים במתכונת של שלד עם מתיחות של כבלים כמו במבנה של עפיפונים.

מידע נוסף ומחשבות נוספות בנושא באתר: "האם לאונרדו דה וינצ'י באמת טס?" 

לתיאורי טיסה מוקדמת יותר מטיסת דה וינצ 'י: 

THE FLYING MONK

FLYERS BEFORE DA VINCI